לחזור בתשובה. מה זה בכלל?

אנשים נוטים לחשוב שלחזור בתשובה, משמעו, להתחיל להפריד בין בשר לחלב, לשמור כשרות, לשמור שבת, לשים כיפה/ כיסוי ראש ו..."הופל'ה" הנה, בינגו! עכשיו אתה חוזר בתשובה אמיתי! יהודי טוב שכמוך, חיכינו לך. אני רוצה לחדד ולבאר את הנקודה הכל כך חשובה הזו- כל אדם יהודי ***שהיה מוחזק בדרך רעה ושב ממנה*** נקרא בעל תשובה (ראה: הלכות תשובה ז', הלכה ד'), ולא רק שחטאיו נמחלים לו, אלא שחכמי ישראל הפליגו במעלתו כדברי רבי אבהו, שאמר: "מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין" (בבלי, ברכות דף לד עמוד ב).

יש לי חדשות בשבילכם, כשאתה חוזר מיום עבודה ותוך כדי שאתה מחנה את הרכב מתחת לביתך, עולה בך תחושת חרטה על כך שלפני 5 דקות חתכת מישהו בכביש- אתה עושה תשובה. כשאת מתביישת שלפני חצי שעה כשהילד ניג'ס לך, את היית חסרת סבלנות והרמת עליו את הקול- את עושה תשובה. כמובן שכאן נתתי דוגמאות של תשובה "שבין אדם לחברו" ובוודאי שישנה גם תשובה שבין אדם למקום, אולם חשוב להבין שתשובה, במהותה, היא קודם כל (1) להגיע לתובנה שנהגתי/ אני עדיין נוהג בצורה שלילית, (2) אני מתחרט ו- (3) אני רוצה לתקן את דרכיי.

העולם שלנו, שהוא "עולם התיקון" (לא במובן זה שהוא מתוקן – כמו שכל מי שקורא עיתונים או שומע רדיו יודע) – אלא במובן זה שזהו עולם המנסה לתקן את עצמו ולחזור להתאחד עם האור האלוקי. הרי ידוע שהתוצאה של חטא אדם הראשון שאכל מפרי עץ הדעת, הייתה "שבירתו" של נשמת אדם הראשון לאינספור רסיסים- נשמות פרטיות רבות (אנחנו), אשר ירדו אל המקום המרוחק ביותר מהבורא- אל העולם הזה.

הנקודה המעניינת ביותר העולה מתוך הסיפור הקבלי הזה היא ששבירת הכלים איננה תקלה(!!!) היא אינה תוצאה של ניסיון בלתי מוצלח לבנות עולם, אלא היא חלק של תהליך הבריאה מלכתחילה. זו איננה השתוללות התוהו, המתוארת במיתוסים בבליים ואחרים, של אלים אפלים השוכנים במצולות ונלחמים בכל דבר שנבנה, אלא היא חלק מתהליך הבנייה, עד שאפשר לומר כי שבירתו של העולם הקודם היא תחילת מלאכת תיקונו. כך שבעצם התשובה (תובנה שאני מזיק לזולת/ לעצמי + חרטה אמיתית+ רצון כנה לתקן את דרכיי) היא מהות קיומנו וקיומו של כל העולם. על ידי התשובה הכל שב לאלוהות (ראה כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל- "אורות התשובה").

התשובה הכללית, שהיא עילוי העולם ותיקונו, והתשובה הפרטית, הנוגעת לאישיות הפרטית של כל אחד ואחת, היא הכוח שבו הכל מתקשר במציאות השלמות האלוהית. ממש כפי שגוף בריא דוחה באופן טבעי חומרים המזיקים לו ומסלק פסולת ודברים מזוהמים, כך גם הנשמה בטבעה "מתוכנתת" לדחות באופן טבעי מעשים כעורים, מחשבות פסולות וכל דבר המרחיק אותה מתכונתה הישרה והאצילית. וחשוב לדעת: אם המטרה של האדם היא שלמות, הרי שהיא נידונה מלכתחילה לכישלון. האדם לא נדרש (וגם לא מסוגל) להיות שלם מעצם טבעו- התכלית היא ברצונו העז של האדם לאחוז באמת ובטוב. חטאיו של האדם אינם מעיבים על גדולתו, כיוון שעיקר כוחו הוא בהתגברות העצמית וההשתפרות ולא בשלמות.

או כמו ששמעתי לא אחת  "אדם חוזר בתשובה כדי להיות טוב, ולא כדי שיהיה לו טוב"

עד כאן לעניין התשובה ברוכים תהיו ושהשם תמיד יהא לצידכם