יעקב ועשיו הפנימיים שבתוכנו
הקשר בין יעקב ועשיו שיצאו מאותו רחם הוא קשר ש'מערבב' אותנו עד היום. עשיו זה מה שנקרא הנצרות- יוון, כל רבדי מקצועות המדעים אשר מנותקים לכאורה מהקב"ה, ארצות הברית, הפילוסופיה, הבל היופי- כל אלו מאוד מעניינים אותנו, על אף שבמהותנו אנו לא כאלו. נשמה יהודית תמיד מחפשת אך ורק אחר האמת. הבירור של יעקב ועשיו שיצאו מרבקה אימנו שונה מאוד מהבירור שנעשה בין יצחק וישמעל (היהדות והאיסלאם) שלא יצאו מאותה אימא- שהרי יצחק יצא משרה אימנו וישמעל יצא מהגר.
איפוא, הבירור בין יעקב לבין עשיו הוא בירור מאוד מורכב ועמוק שצריך להיעשות בדיוק מופתי. אם עלינו להוציא את ה"עשיו" שבתוכנו, נשאלת השאלה- למה יצחק כל כך אהב את עשיו ורצה לברך דווקא אותו? למה זה לא היה לו ברור שיעקב הוא ממשיך הדרך? מסביר ה'נתיבות שלום' שלמעשה יצחק באמת לא ידע מי אמור להיות ממשיך הדרך, יצחק היה בהתלבטות, שהרי השם יתברך, לא ציין בפניו מי מבין הבנים אמור להיות ממשיך דרכו, (בניגוד למשל למקרה של אברהם אבינו שבו השי"ת אמר לו מפורשות כי יצחק הוא ממשיך הדרך, כאמור, 'ביצחק יקרא לך זרע').
הרמב"ן מפרש כי בחירתו של יצחק לבסוף בעשיו לקבלת הברכה, נעשתה משום שהוא הסיק כי העוז והתקיפות אשר מובנים בעשיו ומאפיינים אותו במהותו, (בניגוד ליעקב שתואר כ'איש תם יושב אוהלים') הינם תנאי הכרחי לקיומו והישרדותו של עם ישראל למשך הדורות ולכן יצחק סבר כי עם ישראל ככל הנראה יצא מזרעו של עשיו.
אמנם מסקנתו של יצחק התבססה על רציונאל נכון- צורך הישרדותו של עם ישראל באמצעות האפשרות להפעיל את כוח הזרוע כשצריך. אם כך, מה הייתה טעותו יצחק? הטעות היא שיצחק סבר שהתוקפנות וכוח הזרוע צריכים להיות ***מובנים בשורשו*** של עם ישראל לטובת הישרדותו.
אלא מאי? שמצד האמת הדברים הם לא כך. התוקפנות אכן נחוצה אך היא לא צריכה להיות תכונה ***הטבועה*** בעם ישראל, אלא תכונה שנמצאת מחוצה לו והוא "לובש אותה" עליו ועושה בה שימוש רק כאשר המצב מצריך זאת.
אפשר לומר שעם ישראל הוא 'הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו' כלומר אנחנו אמורים ללבוש עלינו את הכוחניות, ולא שהיא תהיה חלק אינטגרלי מאיתנו.
היופי של ישראל הוא שהכוחניות הינה זרה לנו והיא מצויה מחוץ לנפשנו, אסור שזו תהיה תכונה הטבועה בנו, אלא צריך שרק תהיה לנו היכולת לעשות בה שימוש, כשאנו זקוקים לכך.
עם ישראל הוא עם של ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים ורק כאשר תוקפים אותנו, עלינו אכן לקחת את התקיפות והכוחניות שנמצאות מחוצה לנו (אך בהישג ידינו) ***ולהשתמש*** בהן כנגד אויבינו כמגן ולקיים את "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו"
שבוע טוב לכל עם ישראל הקדוש והיקר
